למידע השאירו פרטיכם כאן!

קרן פנסיה וביטוח – מה צריך לבדוק?

מאמרים » ביטוח פנסיוני » קרן פנסיה וביטוח – מה צריך לבדוק?
שלומית יהב | 1.2012

בטרם נבחן את משמעות הבחירה בקרן הפנסיה, עלינו להבין מה המשמעות של קרן הפנסיה.

היום כבעבר, ישנם שני סוגים של קרן פנסיה:

  1. קרן פנסיה מבטיחה מקיפה – המכילה את שלושת הכיסויים הביטוחיים
    1.1.   ביטוח למקרה מוות – פנסיית שאירים
    1.2.   ביטוח למקרה אובדן כושר עבודה – פנסיית נכות, המעניקה שני סוגי פיצוי במקרה של 
              אי יכולת עבודה בשל מצב רפואי החל מהחודש הרביעי (לעיתים פחות) לקרות האירוע
             ועד חזרה ליכולת עבודה או עד גיל הפרישה:     
             1.2.1.  פיצוי חודשי
             1.2.2.  הבטחת מלא הפנסיה ללא המשך תשלום חודשי
             1.3.    ביטוח לאריכות ימים – פנסיית זקנה

  2. קרן פנסיה חסכון בלבד (כללית )  – חופפת לקרן פנסיה יסוד בעבר וכוללת רק חסכון לגיל פרישה.

אף אם יש דמיון מה בסוגי הביטוח בקרנות הפנסיה, הרי, שבזה תם הדמיון בין קרנות הפנסיה הותיקות, אשר העניקו כיסויים ביטוחיים ברורים ומדויקים בהתאם לגיל המבוטח ושכרו, לבין קרנות הפנסיה החדשות, אשר מאז הקמתן ב 1995, משתנות תדיר הן בשל ריבוי מסלולי הביטוח והן בשל הפניית עיקר הכספים לשוק ההון וקישור הפנסיה לתשואה המושגת בקרן הפנסיה.

כיום, קיימות 25 קרנות פנסיה הנחלקות באופן הבא:

  1. 13 מתוכן הן קרנות פנסיה מבטיחות תשואה : קרן פנסיה מקיפה בלבד, אשר 30% מנכסיה מועברים לרכישת אג"ח ייעודי – אג"ח ממשלתי בלתי סחיר – בריבית בת 4.86% לשנה ויתרת הכספים מופנית לשוק ההון בתמהיל שנבחר על פי המסלול שבחר המבוטח.
  2. 12 מתוכן קרנות פנסיה כלליות : קרן פנסיה המשקיעה את כל הכספים בשוק ההון ואינה מספקת רשת בטחון כלשהי, כאשר כאן נוכל למצוא הן קרנות פנסיה לחסכון בלבד (רובן ) והן קרנות פנסיה מקיפות (מיעוטן ).


אולם אין די בחלוקה זו, שכן, מלבד הבחנה זו נמצא כי ההבדלים בין הקרנות בכל אחד מהסוגים עמוקים מכדי להבחין ביניהם רק בהיבט הבטחת התשואה, מה גם שהבטחה זו מצומצמת לכדי 30% מהנכסים.

אם כך, מה עלינו לבחון בבחירת הפנסיה שלנו?

  1. היבט ביטוחי:
    1.1.    האם יש צורך בביטוח ?
               1.1.1.    לשאלה זו התשובה מאוד פשוטה : כולנו זקוקים לפחות לשני כיסויים
                             ביטוחיים: נכות/אובדן כושר עבודה ופנסיית/גמלת זקנה.
               1.1.2.    חלקנו זקוקים גם לביטוח למקרה מוות/פנסיית שאירים  – הנשואים ו/או הורים
                             לילדים מתחת לגיל 21 או אף גילאים מאוחרים יותר, תלוי באיזה אסכולה
                             אתם מצויים.
    1.2.    איזה כיסויים ביטוחיים ?
              1.2.1.    לשאלה זו ניתנה חלקיות תשובה כבר בשאלה הראשונה אולם נוסף לכך יש
                            לבחון סכנות נוספות מעבר לסכנות המכוסות בקרן הפנסיה, לדוגמא : במקרה
                            גילוי מחלה קשה, מקרה סיעודי, צורך בתרופות שאינן בסל וכד'
    1.3.    מה הסכום לכל כיסוי ביטוחי ?
              1.3.1.    שאלה זו הינה שאלת המפתח לתכנון פנסיוני  ביטוחי אישי נכון ויש לחקור
                            אותה בשיקול דעת, תוך שימת לב לפרטים שונים כגון : מצב משפחתי, מקום
                            מגורים, תוחלת הכנסה ( התפתחות קריירה ), שכר, תנאים נלווים לשכר,
                            נכסים קיימים, גילאי מעגל משפחתי ראשון ועוד.
               1.3.2.   חלק מהכיסויים הביטוחיים מוגבלים בסכום ביטוח מכסימאלי הניתן לרכישה,
                            לדוגמא : ביטוח למקרה אובדן כושר עבודה מוגבל בדר"כ לכדי 75% מהשכר
                            ברוטו (לעיתים קיימים הסכמים מפעליים המאפשרים לחרוג מכך בשילוב בין  
                            ביטוח חיים לקרן פנסיה), ביטוח השתלות , ביטוח תרופות וכד' – במקרים אלה
                            מומלץ להיצמד לתקרת סכום הכיסוי הביטוחי, שלא אחת אף הוא אינו מספק
                            מענה מלא.
  2.  היקף הכיסוי הביטוחי : אף אם ברור לנו מהם הכיסויים הביטוחיים הנחוצים לנו ומהם הסכומים שעלינו לרכוש, הרי שלא דיי בכך ויש לבחון את היקף הכיסוי הביטוחי ומכך שעלינו לבחון מתי הכיסוי הביטוחי שרכשנו תקף ומתי לא?
    הבעיה הגדולה ביותר של המבוטח, היא כשהוא מגלה כי אינו מכוסה לאותו מקרה ביטוח שאירע לו, למרות שחשב שהביטוח שלו מכסה אותו. בעיה זו נוצרת בשל התעלמות מנוסח ההגדרה או אי קריאה נכונה של ההחרגות בפוליסה או בפנסיה . קיימת חשיבות רבה לעיון מעמיק דווקא בהחרגות המופיעות בכל תקנון קרן פנסיה : יש לחפשן בגוף התנאים ולייחס חשיבות רבה למשמעויות הנובעות מהחרגות אלה כגון:
    2.1.    היה וקיימת החרגת טרור במקרה מוות או אובדן כושר עבודה :
              2.1.1.    אם המבוטח מת כתוצאה מפעולת טרור משפחתו לא תזכה לפנסיית השארים
              2.1.2.    אם המבוטח איבד את יכולתו לעבוד בשל פעולת טרור הרי שלא יזכה לפיצוי
                            מהפוליסה או מהפנסיה שלו ויצטרך להסתפק בפיצוי מביטוח לאומי, יתרה
                            מכך, יאבד גם את הביטוח הנוסף המבטיח לו שבעת אירוע אובדן כושר עבודה
                           תושלמנה לו ההפקדות לפנסיית הזקנה כאילו הוא ממשיך לעבוד.
    2.2.    היה וקיימת החרגת  תאונת עבודה במקרה אובדן כושר עבודה – ההחרגה דומה למקרה
               של פגיעה עקב פעולת טרור.
    2.3.    וכן החרגות נוספות ומגוונות – אשר חשוב להבינן טרם ההצטרפות בכדי למנוע אי הבנה
              בהמשך.

    חשוב לזכור כי לא כל ההחרגות הינן גזירה משמיים ואם החרגה מסוימת מופיעה בתכנית כלשהי אין זה אומר כי היא תופיע בכל התכניות המוצעות על המדף.

  3. מסלול השקעות – כיום קיים מבחר גדול ביותר של מסלולי השקעה לבחירתו של החוסך, כאשר חשוב לדעת כי הבחירה במסלול זה או אחר תשפיע בטווח הקצר והארוך בעיקר על החיסכון הפנסיוני כאשר מדובר בפוליסת ביטוח, אולם בקרן הפנסיה, הבחירה תשפיע גם על הכיסויים הביטוחיים האחרים, שכן קיים קשר הדוק בין מרכיב החיסכון בפנסיה לבין המרכיב הביטוחי שבה.
  4. גודל וביטוח משנה – קיימים פערים משמעותיים בין קרנות הפנסיה בארץ ,כאשר נמצא שמיעוטן ענקיות ובעלות מאות אלפי מבוטחים וחלקן קטנות למדיי ובעלות אלפי מבוטחים. האם גודלה של הקרן משמעותי לבחירה ? לשם כך יש להרחיב ידיעה לגבי מהות הביטוח בקרן הפנסיה :
    4.1.     קרן הפנסיה הינה קרן לביטוח הדדי : החברים בקרן מבטחים זה את זה.
                הקרן מעריכה סטטיסטית את מקרי הביטוח הצפויים בקבוצת המבוטחים באותה קרן 
                ומבצעת הפרשה ביטוחית למימון מקרים אלה, כספים אלה הינם כספים השייכים לכל
                העמיתים והקרן מבצעת חישוב הפער בין הצפי לאירוע ביטוחי לבין  התוצאה בפועל,
                התוצאה של פער זה הינה התשואה
                הדמוגרפית של הקרן והיא משתקללת בחישוב החיסכון הפנסיוני באופן הבא:
                4.1.1.    ריבוי מקרי ביטוח ביחס להערכה ראשונית – תשואה דמוגרפית שלילית
                              הגורמת להעברת כספים מקופת החסכון של המבוטחים לקופת  
                              הביטוח ומכך - שחיקת החיסכון הפנסיוני.
                4.1.2.    מיעוט מקרי הביטוח ביחס להערכה ראשונית – תשואה דמוגרית חיובית
                              הגורמת להעברת כספים מקופת הביטוח לקופת החסכון ומכך - הגדלת
                              החיסכון הפנסיוני.
                המשמעות לכך היא שככל שהקרן גדולה יותר סטיית התקן הצפויה תהיה קטנה יותר 
                אלא אם מדובר באירוע המוני. במקרה חלילה אירוע המוני , מבחינה סטטיסטית, ייפגעו
                יותר מבוטחים המבוטחים בקרן גדולה המבטחת בדר"כ קולקטיבים גדולים המצויים
                באותו שטח גאוגרפי ומכך שבמקרה אירוע המוני הפגיעה המשמעותית ביותר תהיה
                דווקא בקרנות הפנסיה הגדולות.
    4.2.     ביטוח משנה: כהגנה על העמיתים, המדינה חייבה את קרנות הפנסיה הקטנות (מתחת
                ל 5,000 עמיתים ) לרכוש ביטוח משנה, אשר ימנע שחיקת כספי העמיתים במקרה של
                תשואה דמוגרפית שלילית ( ריבוי מקרי ביטוח מעבר לצפי ). כך שהעמיתים יהיו
                מבוטחים בפני שחיקה משמעותית בזכויותיהם.
               4.2.1.    כחלק ממדיניות קרנות הפנסיה נמצא כי, למרות שלרובן לא קיימת חבות
                             לביטוח משנה הרי שלכל קרנות הפנסיה הקטנות והבינוניות יש ביטוח משנה .
               4.2.2.    לקרנות הפנסיה הענקיות אין ביטוח משנה.
               4.2.3.    התקציב לרכישת ביטוח המשנה יכול להיעשות מתוך כספי העמיתים או מתוך
                             דמי הניהול שגובה החברה המנהלת, במקרה זה ברור כי עדיף שהביטוח
                             יירכש מתקציב דמי הניהול.
  5. תשואה לאורך ציר זמן – חשוב לזכור כי קרן הפנסיה הינה מכשיר ביטוח וחסכון לטווח הארוך ביותר ועל כן, יש לבחון התשואות לאורך זמן. מעבר לבחינת התשואות יש לבחון את התנודתיות של התשואה וההתפלגות שלה לאורך ציר הזמן. יש לזכור כי התשואות בקרן הפנסיה והתנודתיות משפיעות לא רק על החיסכון העתידי אלא גם על הביטוחים .
  6. דמי ניהול – דמי הניהול הסטנדטים בקרן הפנסיה נובעים משני גורמים
              6.1.    דמי ניהול מפרמיה – תקרת דמי הניהול מהפרמיה (התשלום החודשי לקרן )
                         עומדים על 6%.
              6.2.   דמי הניהול מצבירה – תקרת דמי הניהול הנגבים מסך הכספים שנחסכו בקרן
                         עומדים על 0.5% שנתי.


דמי הניהול הינם התשלום המבוצע לחברה המנהלת לצורך : ניהול הכספים, ניהול הביטוח, גביה, הפקת דוחות, ביצוע שינויים ועוד. בדר"כ כאשר מדובר בקולקטיבים גדולים, דמי הניהול מופחתים לכדי 2-4% מהפרמיה ו 0.2-0.4% מהצבירה. ההפחתה נובעת הן מהתחרות והן מהעובדה הפשוטה שעלויות השיווק והשירות של החברה המנהלת נמוכות יותר כאשר מדובר בארגון גדול.
לדוגמא : היה וחברה המעסיקה 1,000 עובדים חותמת הסכם עם חברה מנהלת ביחס לקרן הפנסיה שלה – הרי שהמשווק (בעל הרשיון ) יכול לפגוש באותו יום 10 עובדים ואף יותר אם לביצוע תכנון הפנסיה ואם לספק להם שירות ומכך שבכ 50-100 ימי עבודה הוא מצליח לפגוש את כל העובדים.
לעומת זאת כאשר מדובר בלקוחות בודדים, הרי שאותו משווק יוכל לפגשו מכסימום 4-5 מבוטחים, מכך שמדובר בהספקים נמוכים יותר משמעותית.
כך הם פני הדברים בניהול הגביה ובכל שירות אחר הניתן.
יחד עם זאת הרי שרצוי לנהל מו"מ ולהפיק ממנו את המיטב גם אם מדובר בלקוח בודד.

לסיכום, קרן הפנסיה החדשה אינה דומה לאחותה הותיקה, אם בעבר ההצטרפות שלנו לקרן הפנסיה היתה אוטומטית וקשורה קשר הדוק למקום העבודה שלנו, כיום, אנו אמורים לבחור את הקרן שלנו מתוך מספר רב של קרנות, כאשר בכל אחת מהקרנות מסלולים שונים ומגוונים, החל ממסלולי ביטוח וכלה במסלולי השקעה, על כן, בטרם אנו חותמים על מסמכי ההצטרפות, חשוב שנבחן שאכן זו הקרן המתאימה לנו. אל דאגה, הבחינה אינה מחייבת קריאת כל התקנונים והתנאים, מספיק שנדע לשאול את השאלות ולקבל עליהן תשובות ורצוי בכתב, מהמשווק הפנסיוני, שכן כיום, הוא מחויב לספק בידכם את כל מפרט ההיבטים אשר השפיעו על הבחירה האמורה להיות שלכם.