למידע השאירו פרטיכם כאן!

לא כל האזרחים שווים - הפרשות לביטוח פנסיוני

מאמרים » מיסוי ושכר » לא כל האזרחים שווים - הפרשות לביטוח פנסיוני
שלומית יהב | 1.2012

אחד הערכים המשמעותיים ביותר במשטר דמוקרטי הוא השוויון. על בסיס התפישה השוויונית מחוקקים חוקים ומתקינים תקנות. הפרשות לביטוח פנסיוני לכשנפרוש

מדינת ישראל הכריזה על חשיבות הביטוח הפנסיוני וחוקקה חוקים רבים לעידוד החיסכון הפנסיוני עד כדי הכנסת צו הרחבה לפנסיה חובה החל מינואר 2008.

אלא, שמעבר לעובדה שצו זה חל רק על שכירים, הרי שההטבות מהן נהנה השכיר גבוהות משמעותית מההטבות של העצמאי.

בכדי להבהיר זאת, יש להסביר את ההפרשות הפנסיוניות עצמן ואת ההטבות המוענקות בגינן.

מס הכנסה מעניק שתי הטבות בגין הפקדות פנסיוניות:

זיכוי - החזר מס בגובה 35% מההפקדה שבוצעה עד תקרה

ניכוי - הפחתת ההפקדה לביטוח פנסיוני מהברוטו למס, עד תקרה. גודל ההטבה הוא כגובה המס השולי שמשלם החוסך.

נראה שביחס לזיכוי, כולם שווים בפני המדינה, אלא שלא כך הם פני הדברים כאשר מדובר בניכוי.

בניכוי - דווקא בעלי השכר הגבוה ייהנו מהטבת מס גדולה יותר, שכן ההפקדות לפי סעיף זה מקטינות את הברוטו למס, כך שאם המס השולי הוא 14% ( שכר חודשי של 4,771 - 8,470 ₪ ) הרי שההטבה היא 14% מההפקדה ואילו כאשר המס השולי הוא 45% ( שכר חודשי מעל 39,340 ₪ ) ,הרי שההטבה היא בהתאם. יוצא מכך, שדווקא בעלי השכר הגבוה שיותר קל להם לחסוך לגיל פרישה, זוכים לעידוד משמעותי יותר מאשר בעלי השכר הנמוך שגם כך מתקשים בהקצאת כספים לגיל פרישה.

שכיר וטוב לו

מעבר להפקדות לסעיף הפיצויים, רשאי מעסיק לבצע הפקדות פנסיוניות לסעיף תגמולים, עד 7.5% משכרו של העובד.

הפקדות המעסיק עד לתקרת שכר של 32,400 ₪ פטורות ממס בידי העובד. כלומר, העובד אינו משלם מס בגין הפקדות מעסיק עד לסך של 2,430 ₪ בחודש שהם 29,160 ₪ בשנה.

הטבת מס זו מתווספת להטבת המס בגין הפטור על כספי הפיצויים.

לעומתו, הניכוי המקסימלי של העצמאי עומד על 11% משכר חודשי של 16,200 ₪, שהם 1,782 ₪ בחודש ו 21,384 ₪, בשנה.

כלומר, גם בהפרשות הפנסיוניות, זוכה השכיר (בעל השכר הגבוה) בהטבת מס גבוהה כדי 7,776 ₪ בשנה לעומת העצמאי.

למרות שהמדינה אמורה להגן על החלשים ולחוקק חוקים שוויוניים, נראה שהחקיקה בביטוח פנסיוני אינה עונה על כך, נהפוך הוא : העידוד לחסכון לגיל פרישה ניתן בעיקר לבעלי השכר הגבוה ורצוי שכירים.

מן הראוי הוא שהחקיקה תדאג לכך שבעלי השכר הנמוך ועצמאים ,אשר הסיכון והאחריות שלהם גבוהים יותר, יזכו להטבות משמעותיות יותר בגין הפקדותיהם או לפחות זהות לאלה של בעלי השכר הגבוה.

השינוי המתבקש הוא שההטבה הכספית תהיה אחידה לכלל האזרחים, ללא תלות במעמדם המיסוי.

נקודות המוצא לביצוע שינוי ולהשוואת ההטבות הן : תקרת השכר של השכיר והמס השולי הגבוה ביותר.

השינויים שיש לבצע :

  1. לקבוע הטבת מס יחידה - זיכוי בגובה המס השולי הגבוה ביותר.
  2. תקרת השכר להפקדות הן של השכיר והן של העצמאי תהיינה זהות.
  3. אחוזי ההפרשה המקסימאליים של העצמאי תהיינה חופפות לאלה של השכיר בהתאמה. כלומר : 8.33%, 7.5%, 7% - סה"כ 22.83%.

שינויים אלה יביאו לכך שבעלי השכר הנמוך והעצמאים ייהנו מהטבה משמעותית ביותר וישאפו לחסוך לגיל פרישה.