למידע השאירו פרטיכם כאן!

מושגים כלליים

מידע מקצועי » מושגים כלליים

בעל שליטה
גורם המחזיק בלמעלה מ-50% ממניות החברה, או ב-25% או יותר מזכויות ההצבעה אם אין אדם אחר המחזיק בלמעלה מ-50% מזכויות ההצבעה.

גוף מוסדי
חברה המנהלת קופות גמל, חברה המנהלת קרנות פנסיה וחברת ביטוח.

גיל הזכאות
גיל הזכאות הינו מושג בחוק הביטוח הלאומי ובא להגדיר את הגיל בו כל אזרח ואזרחית (מבוטחים) זכאים לקבלת פנסיית זיקנה מהביטוח לאומי.

עד 30 ביוני 2004 גיל הזכאות לזקנה עמד על 70 לגברים ו 65 לנשים.

החל מ 1 ביולי 2004, גיל הזכאות לקצבת זיקנה לגברים נשאר על 70 לגברים ואילו לנשים גיל הזכאות התעדכן בהתאם לתאריך הלידה שלהן, החל מגיל 65 ועד 70 (ילידות מאי 50 ואילך תהינה זכאיות לקצבת זיקנה מהביטוח לאומי 70).

לחץ כאן לבדיקת גיל הזכאות לקצבת זקנה לנשים.

גיל הפרישה
עד ליום 30 ביוני 2004 גיל הפרישה עמד על 65 לגברים ועל 60 לנשים. עליית תוחלת החיים בישראל היוותה בסיס להחלטתן של הממשלה והכנסת, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק גיל פרישה, שנכנס לתוקף בחודש אפריל 2004, להעלות את גיל הפרישה מעבודה בישראל (שנעשה בהדרגה מ-65 שנה ל-67 לגברים ומ-60 שנה ל-62 לנשים). כך נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק: "הגידול המתמשך בתוחלת החיים, כמו גם העלייה ביחס שבין מספר המבוגרים בחברה הישראלית לבין כלל האוכלוסייה, אינן תופעות ייחודיות למדינת ישראל, והן מתקיימות במרבית המדינות המפותחות.  תופעות אלו הביאו מדינות מפותחות רבות, דוגמת ארצות הברית, לבצע שינויים בהסדרי גיל הפרישה הנהוגים בהן, כדי להתאים את שוק העבודה ואת מערכות הביטחון הסוציאלי (הממלכתיות ואלו שאינן ממלכתיות) לאותם שינויים".

החל מ -1.7.2004 גיל הפרישה אינו אחיד כפי שהיה והוא נקבע בהתאם לתאריך הלידה.

לחץ כאן לבדיקת גיל הפרישה לגברים. 

לחץ כאן לבדיקת גיל הפרישה לנשים.

יש לציין כי העלאת גיל הפרישה בישראל היה מהלך חד-פעמי שנעשה לאחר תקופה של יותר מ 50 שנה בה נשמר, למעשה, גיל פרישה של 65 שנה לגברים ו-60 שנה לנשים. למרות העלייה הרצופה שחלה בתוחלת החיים בלידה והגיעה במצטבר לכ-14 שנה.

בעת חקיקת החוק להעלאת גיל הפרישה, קם קול צעקה מהציבור כנגד מהלך זה של הממשלה והנה שנים ספורות מאוחר יותר, דווקא מהציבור מגיעה דרישה לביטול חוק גיל הפרישה, בטענה שאין לחייב את העובד לפרוש בגיל פרישה ויש לאפשר לו להמשיך לעבוד גם בגיל מאוחר יותר. עתירה בדרישה לבטל את גיל הפרישה הוגשה ב 18.12.2012, לבית משפט העליון על ידי הפרופסורים משה גביש, מרדכי שגב ואסא כשר, כשבועיים לאחר פסק הדין שניתן בעניינה של גב' ליבי ויינברג וחייב את אוניברסיטת בר אילן להמשיך ולהעסיק אותה גם לאחר גיל הפרישה. 

פסק הדין והעתירה, פותחים פתח לדיון מעמיק יותר בדבר מיקומם של בני הגיל השלישי והרביעי בכלכלה הישראלית בכללותה ולא רק בפנסיונרים.

הטבות מס
ממשלת ישראל מעודדת את הציבור לחסוך לפנסיה (מתוך הבנת חשיבות החיסכון הפנסיוני לפרט ולמדינה) באמצעות הטבות מס. הטבות המס ניתנות בכל אחד מהאפיקים, הן בשלב ההפקדה (אנחנו משלמים פחות מס הכנסה), הן בשלב החיסכון (אין מס על רווחי הון) והן כאשר נקבל את הפנסיה בגיל הפרישה (נחויב במס מופחת, אם בכלל). ניתן לומר, כי על כל שקל חיסכון של העובד, מוסיפה המדינה כחצי שקל בדרך של הטבות מס.

חיסכון פנסיוני
כלל הכספים אותם חסך אדם לגיל פרישה. החסכון יכול להיות חסכון הוני (הכספים יתקבלו כסכום חד פעמי בעת הפרישה) או חסכון קצבתי (הכספים ישולמו לשיעורין כקצבה בתקופת הפנסיה).

יועץ פנסיוני
מי שקיבל רישיון יועץ פנסיוני. יועץ פנסיוני עוסק במתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות החיסכון שלו או של קרובו באמצעות מוצר פנסיוני שאין לו זיקה אליו. המשמעות היא שהיועץ הפנסיוני חייב להיות אובייקטיבי ולא יכול להיות מוטה בעת מתן הייעוץ שלו לטובת מוצר פנסיוני זה או אחר, לטובת גוף מנהל זה או אחר.

משווק פנסיוני
מי שקיבל רישיון משווק פנסיוני. משווק פנסיוני עוסק במתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות החיסכון שלו או של קרובו באמצעות מוצר שיש לנותן הייעוץ זיקה אליו. המשמעות היא משווק אינו אובייקטיבי ויכול להיות מוטה בעת מתן הייעוץ שלו לטובת הגוף המנהל בו הוא מועסק.

סוכן ביטוח פנסיוני
מי שקיבל רישיון סוכן ביטוח פנסיוני. סוכן ביטוח פנסיוני עוסק במתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות החיסכון שלו או של קרובו, באמצעות מוצר פנסיוני שיש לו זיקה אליו. המשמעות היא שסוכן ביטוח אינו אובייקטיבי ויכול להיות מוטה בעת מתן הייעוץ שלו לטובת מוצר פנסיוני זה או אחר, או לטובת גוף מנהל זה או אחר.

עצמאי
אדם אשר הכנסתו נובעת מפעילות עיסקית שלו ולא בהיותו שכיר של גורם אחר. העצמאי מנהל תיק במס הכנסה ומקבל תשלום בעבור פעילותו באמצעות הנפקת חשבונית מס ו/או קבלה.

שכיר
אדם העובד עבור מעביד כלשהו (אדם אחר ו/או תאגיד) ומקבל שכר בגין עבודתו, ומתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעביד. זכויותיו של שכיר נקבעים במגוון חוקים ותקנות. בדיני עבודה (כמו למשל חוק פיצויי פיטורין, שעות עבודה ומנוחה וכד'), צווי הרחבה (כמו למשל צו הרחבה לפנסיה חובה), הסכמים קיבוציים (הסכם תוספת השכר) וכמובן בחוזה עבודה אישי בינו לבין מעסיקו. חשוב להדגיש כי אף אם העובד "ויתר" על זכות המעוגנת בחוק, המעסיק אינו פטור ממנה.